נועה וידר

נועה וידר, עליוניות 4 האפשרויות

שלום.

אני נועה וידר. אני גרה בגדרה, בת 36 ואמא לשני בנים ובת.

אני בוגרת בצלאל במחלקה לצורפות ואופנה, 2009.

עוד במהלך לימודי הקמתי את סטודיו "עיניים" שהתחיל כמותג לעיצוב אביזרי אופנה סרוגים, ועם הזמן התפתח והתרחב ל"מגרש המשחקים שלי" בו עסקתי בפיתוח תכשיטים, פרטי לבוש ואביזרי אופנה בטכניקות וחומרים מגוונים. צורפות קלאסית, אמייל (חם וקר), צריבות, הדפסים, סריגה, אריגה ועוד.

ועכשיו סיפור- יום אחד בדרכי ללימודים עמוסה בשקיות של עבודות להגשה, ארגז כלים ותיקיית ציור עמדתי בתחנת האוטובוס שכמו תמיד איחר ובנוסף כמעט ולא עצר לי. כשרצתי אחריו הצעיף שהיה כרוך סביב צווארי נפתח ונשרך אחרי. כשעליתי והתמקמתי באוטובוס גיליתי שחצי מהצעיף שהיה לבן הפך לאפור, רטוב ובוצי. חשבתי על זה קצת. הרי צעיפים תמיד נפתחים, נופלים, לא מסתדרים כמו שצריך. והרי אנחנו בסך הכל רוצים אותם סביב הצוואר. אז צריך פתרון אחר. התחלתי לבדוק אפשרויות. סרגתי צעיפים סגורים, טבעתיים שניתן ללבוש גם כסרט גדול לשיער וגם כמחמם- צוואר. זה נראה טוב ועשה את העבודה, אבל זה לא היה זה. הפיתוח הבא היה הצווארון. מעין צעיפון קטן שעוטף את הצוואר ונסגר באמצעות כפתור. את הצווארונים סרגתי במגוון סוגים וצבעים של צמר וחוטים שונים, ובצורות וגדלים שונים. השלב הבא היה הצעיף הטבעתי שנכרך סביב הצוואר פעמיים. צעיפים אלו נסרגו באמצעות האצבעות בלבד, ללא מסרגות והיו חמימים ונעימים. עם תום החורף חיפשתי חומרים קלילים יותר והתחלתי להשתמש בסריגים ואריגים ליצירת הצעיף הסגור. מתוך משחק עם הבדים נולדו השאל, ההצלבה והשרוולון. כך נולדו עליוניות 4 האפשרויות!

בקרו באתר שלי: http://noa-v.com

חפש בבלוג זה

יום שישי, 13 בפברואר 2009

תגובה 1:

תוויות

ארכיון הבלוג