ומה שיותר בסדר מבסדר זה שזה בסדר ורוד!
לא שאני חושבת שבת זה יותר קל. להפך, נראה לי שככל שהן גדלות זה נהיה יותר קשה. במיוחד כשאני חושבת על מה שאני עשיתי בגילאי המרד.... טוב, אבל זה לא העניין. אחרי פעמיים תכלת, דינוזאורים ואבירים נראה לי שבובות ודובונים יהיו שינוי מרענן. כבר הכנתי את אחותי שהיא אחראית לכל הגירלי-סטאף. איפור, לאקים וכל השטויות של הבנות זה לא ממש אני.
אבל אם תצא לי מורדת? זה הרי בגנים. תמיד הם רוצים הפוך. בסוף היא תהיה ילדת קניונים ומותגים. אמא'לה!!!
לא, לא. זה לא יקרה! אגרור אותה איתי לירידי המעצבים ואכניס בה את תרבות הצריכה שאני מאמינה בה. לקנות מעט וטוב, ולא מהרשתות הגדולות. יש כל כך הרבה מעצבים מוכשרים כאן בארץ, וגם בחו"ל ועכשיו עם כל אתרי המכירות און-ליין זה הרבה יותר קל למצוא אותם. אז למה לקנות בקניון את מה שיש לכולם, לשלם על זה יותר בגלל השכירויות וההוצאות של הרשת, מתוך ידיעה שהמוצרים יוצרו, וכנראה גם "עוצבו" על ידי סינים/ הודים/ טורקים שמקבלים משכורת מינימום במקרה הטוב ולדעת שהכסף הולך בעיקר למשכורת של המנכל והבכירים. (לא שאני לא קונה ב H&M. במיוחד לילדים. אבל חשוב שיהיו עקרונות שיהיה מה לשבור...)
בקיצור אני מקדישה את הפוסט הזה לשש (ככה הבנים קוראים לה, השד יודע למה. מי שרואה שד שישאל אותו)
שתגדל להיות ילדה מתוקה שלא משגעת את אמא "תקני לי דיזל כי לכולם יש"
כל הפריטים לוקטו מאתר מרמלדה-
יומן לתינוקת. פשוט מקסים. (אולי זה הפתרון למבוכה שלי כששואלים אותי על הבנים באיזה גיל הם התחילו לדבר/להתהפך/ ללכת ואין לי מושג מתי, זה פשוט קרה... כנראה שצריך לרשום כאלה דברים). היומן של tweelingen
בתקווה שהקטנה תוציא ממני את הצד הנשי שלי ואולי נאפה עוגיות יחד... סינרים מתוקים מסדרת mom & me של ענבל קלי כרמי
חולצת פלמינגו של יעל שילר. מעצבת אופנה ובלוגרית. בבלוג יעל מציגה את תהליך היצירה של הבגדים שהיא מעצבת, ומצטלמת איתם (אני במקומה לא הייתי מוכרת כלום, הכל כל כך יפה לה!) יעל מציגה בבוטיק המעצבים בדיזינגוף סנטר כל חמישי ושישי. לא שזה יעזור לי בחודשים הקרובים (הממוצע שלי הוא עליה של 18.5 קילו בהריון) אבל יום יבוא!!
זה הכל בינתיים. לא יצא ורוד מדי, מאד השתדלתי!
תגובה 1:
נעה אני מאושרת בשבילך שיש לך ורודית!תתחילי לתפור עליוניות לקטנטנות.... בלוג מקסים
הוסף רשומת תגובה